חלק מארסנל הכלים של וויליאם גאן היה שימוש בגיאומטריה עם מרכיבים רבים, אחת מהן עשתה שימוש בזויות.

וויליאם גאן האמין שלזוית בה תנועת המחיר מתבצעת יש משמעות חשובה שעל בסיסה ניתן ליצור זוויות נוספות אשר ישמשו כנקודות של תמיכה והתנגדות פוטנציאליות ושינוי במגמה. 

גאן תיאר לראשונה את שיטתו לחיזוי בשם “זוויות גאן” (Gann Angles), בספרו “The Basis of My Forecasting Method”‏ (1935) שבו הסביר את שיטתו לביטוי יחס בין מספר יחידות המחיר לבין מספר יחידות הזמן.

הוא חילק את תנועת המחיר לזוויות כאשר החשובה שבהן היא זווית שלה הוא קרא זווית 45 המעלות והגדיר אותה כזווית עם יחס של 1:1 (הווה אומר שכל יחידת מחיר שווה יחידת זמן ולא כפי שרבים טועים וחושבים קו של בזווית של 45 מעלות). 

חשוב להבהיר – לא מדובר בקו המגמה המוכר משיטת הניתוח הטכני שבו מעבירים קו בין שתי נקודות, אלא מדובר בקו אשר מתיישב על הגרף באופן שמגלם שכל יחידת מחיר (עלייה של 1 נקודה לדוגמה) שווה ליחידת זמן (יום/ שבוע מסחר לדוגמה). 

לאחר שקו 1:1 הועבר בצורה נכונה, נגזרות ממנה באופן אוטומטי 8 זוויות נוספות, 4 זוויות מעליה ו-4 זוויות מתחתיה שעושות שימוש ביחס אחר שבין יחידת המחיר לבין יחידת הזמן, הווה אומר, המחיר עולה 10 דולר בתוך פרק זמן של שבוע (המספרים לצורך המחשה בלבד). 

לדוגמה:

זווית 1:2 שנמצאת מעל לזווית ה- 1:1 מייצגת איפוא, תנועת מחיר של שתי יחידות בעבור יחידת זמן אחת. 

במילים אחרות, המחיר קופץ פי 2 יותר מהר באותו הזמן, הווה אומר, עלייה של 20 דולר בפרק זמן של שבוע וזה אומר שאומנם מדובר בתנועה חזקה מעלה אבל כזאת שדורשת תיקון (בד”כ גם הוא יהיה חד). 

ולהיפך, זווית 2:1 (המקבילה מלמטה לזווית ה- 1:1) מייצגת עליית מחיר איטית יותר שבה נדרשות 2 יחידות זמן כדי לעלות יחידת מחיר אחת (בהמשך נראה לגבי מגמת ירידה), הווה אומר, עלייה של 10 דולר בפרק זמן של שבועיים (ולא של שבוע כפי שהיה בזווית 1:1).

במגמת ירידה

להבדיל מקן מגמה סטדנרטי שיש בניתוח הטכני, מניפת גאן לא דורשת מעבר בין שתי נקודות ובהתאם לכך, ברגע שזווית 1:1 סומנה על הגרף באופן הנכון, עוד לפני שניתן לראות את כל הגרף כפי שרואים למטה בתוצאה הסופית, כל שאר הזוויות נוצרות באופן אוטומטי (ניתן למצוא את מניפת גאן כמעט בכל פלטפורמה של גרפים שמכבדת את עצמה). 

כפי שניתן לראות בצד שמאל של הגרף המצורף, ברגע שהמחיר ירד בחדות והגיע לזווית 1:2 (בצבע ירוק) הרי שמדובר בירידה של 2 יחידות מחיר בפרק זמן יחידת זמן אחת וכפי שהוצג מעלה, מדובר בירידה חדה מדי שממנה אמור לצאת תיקון כלפי מעלה (או למי שבשורט אפשרות להקטנת חשיפה לנכס וקידום סטופ).

ואכן, המחיר תיקן חזרה כלפי מעלה ואת הירידה הבאה שלו הוא עשה תוך כדי “פלירטוט” לאורך כל הדרך עם זווית 1:1 (בצבע תכלת)

לאחר מכן שוב עלה ומצא מחסום בזווית 2:1 (בצבע כחול)

חצייה ברורה שלו כלפי מעלה, אפשרה לנכס לקחת אוויר ולעשות את דרכו עד לזווית הבאה 3:1 (בסגול).

חשוב לדעת:

מניפת גאן משורטטת על הגרף בהתאם לכיוון המגמה. 

יחידת זמן של 1 (יום אחד לדוגמה) לא אומרת שיחידת המחיר תהיה של 1 דולר. מדוע?
כי יחידת המחיר משתנה בהתאם לערכו של הנכס. 

כאשר מדובר בנכס כמו הדאו ג’ונס או הביטקוין שלהם ערך של עשרות אלפים, גודלה של יחידת מחיר אחת יכול להיות 100 או 1000 לכל יחידת זמן ובנכס שמחירו לדוגמה מתחת לעשר דולר, יחידת המחיר יכולה להיות 0.1 דולר לכל יחידת זמן. 

אם מדובר במגמת עליה, הרי שיש לשרטט את המניפה מלמטה למעלה. 

אם מדובר במגמת ירידה, הרי שיש לשרטט את המניפה מלמעלה כלפי מטה. 

לסיכום:

מספר תובנות הנובעות ממניפת גאן:

• במגמת עליה, כל עוד הנכס נמצא מעל לזווית 1:1 אנו נמצאים במגמת עליה ברורה ואיתנה ירידה מתחת לרמה זו, מהווה אינדיקציה לחולשה במגמת העליה של הנכס ובמרבית המקרים התנועה תמשך עד שתיגע בזווית הבאה אחריה 2:1.
• במילים אחרות, שבירה (מטה) או פריצה (מעלה) של אחת הזוויות תוביל להגעה לזווית הבאה אחריה. 
• ברגע שאחד הקווים נפרץ כלפי מעלה, הוא ישמש כרמת תמיכה. 
• ברגע שאחד הקווים ישבר כלפי מטה, הוא ישמש כרמת התנגדות. 
• במגמת עליה, נכס שנסחר מעל לזווית 1:2 (עליה של שתי יחידות מחיר ביחידת זמן אחת) מעיד על מגמה חזקה מאוד אך תיקון חזק יכול לצאת לדרך (ההפך במגמת ירידה).                                         

בכל הנאמר לעיל, יש להתייחס בדיוק בצורה הפוכה כאשר מדובר בנכס שנמצא במגמת ירידה ומניפת גאן הועברה מלמעלה כלפי מטה. 

ברכה והצלחה!